יעד מספר 16:

שלום, צדק וחוזק המוסדות

יעד מספר 16:

שלום, צדק וחוזק המוסדות

מטרות

16.1   הפחתה משמעותית של כל צורות האלימות ושיעורי הפטירה הקשורים בכל מקום

16.2   הפסקת הניצול, ההתעללות, הסחר בבני אדם וכל סוג של אלימות כנגד ועינוי של ילדים.

16.3   קידום שלטון החוק ברמה הלאומית והבינלאומית והבטחת גישה שוויונית וצודקת לכולם.

16.4   עד לשנת 2030, הפחתה משמעותית של העברות כספים והפצת נשק לא חוקיות, חיזוק יכולת ההתאוששות וההחזרה של נכסים גנובים ומלחמה בכל הצורות של פשע מאורגן.

16.5   הפחתה משמעותית של שחיתות ושוחד על כל צורותיהם.

16.6   פיתוח מוסדות יעילים, אמינים ושקופים בכל הרמות.

16.7   הבטחת קבלת החלטות אחראית, מכלילה, משתתפת ומיוצגת בכל הרמות

16.8   הרחבת וחיזוק ההשתתפות של מדינות מתפתחות במוסדות הממשל העולמי

16.9   עד שנת 2030, מתן זהות חוקית לכל, ובכלל זה מרשם לידות.

16.10  הבטחת גישה ציבורית למידע והגנה על החופש הבסיסי, בהתאם לחקיקה לאומית והסכמים בינלאומיים.

16.11  חיזוק המוסדות הלאומיים הרלוונטיים, בכלל זה באמצעות שיתוף פעולה בינלאומי, לשם בניית יכולות בכל הרמות, בפרט במדינות מתפתחות, למניעת אלימות ומלחמה בטרור ובפשע.

16.12  קידום ואכיפה של חוקים ומדיניות שאינם מפלים לפיתוח בר קיימא.

המגזר העסקי נרתם לעשייה

עסקים משגשגים בסביבה שלווה בה ישנם מוסדות יעילים בהם עלויות הפעילות ניתנים לחיזוי מראש וסביבת העבודה יציבה. כישלון בהטמעת נוהגי עבודה אחראיים עשוי להוביל להוצאות נוספות ולסיכונים (כלכליים, משפטיים, תדמיתיים) לעסק עצמו, ויכולים להחריף מתחים וחוסר יציבות בחברה ולפגוע במעמדו של שלטון החוק. שחיתות גורמת לחוסר יעילות בשווקים מאחר והיא מותירה את עלויות העסקה בחוסר וודאות, היא פוגעת בתחרות, ומפריעה ליכולת של העסקים לעמוד בחובות לזכויות אדם וחובות אחרות.

מנגד, עסק אחראי יכול, באמצעות עסקי הליבה, האסטרטגיות להשקעה חברתית, המחויבות שלו למדיניות ציבורית והמעשים הקולקטיבים שלו, לתרום תרומה משמעותית לשלום מתמשך, פיתוח ושגשוג בעוד שהוא מבטיח הצלחה עסקית לטווח ארוך. בין יתר הדברים, עסקים יכולים להתחייב לעבוד עם ממשלות ועם חברות אזרחיות על מנת למגר את השחיתות על כל צורותיה ולתמוך בחיזוק ערך שלטון החוק. על ידי התמקדות בדרכים בהן עסק אחראי יכול לתרום לקידום שלושה ממדים אלה של פיתוח בר קיימא; ביצוע עסקים בצורה אחראית באזורים בעלי סיכון גבוה, מלחמה בשחיתות, ומתן כבוד ותמיכה לשלטון החוק – עסקים יכולים לתרום לחברות יותר שלוות ומכלילות, ולתמוך במוסדות יעילים ואחראים.

 

נושאים עיקריים הנוגעים לעסקים אשר נדונים על ידי מטרות ה-SDG:

   ~   ממשל יעיל, אחראי ושקוף

   ~   ציות לחוקים ולתקנות

   ~   מניעת שחיתות

   ~   גישה ציבורית למידע

   ~   תזוזה פיסית וכלכלית

   ~   קבלת החלטות מכלילה

מתודולוגיות ניהול עולמיות
  • UN Global Compact – Oxfam Poverty Footprint, PF-6.19: האם החברה מציינת באופן פומבי כי היא תפעל כנגד שחיתות על כל צורותיה, ובכלל זה שוחד וסחיטה?
  • אינדקס הגישה לרפואה, A.II.4: לחברה יש מערכת למזג היבטים (של שווקים) חיצוניים ומקומיים על מנת להידרש לצרכים הרפואיים בפיתוח ובהטמעה של האסטרטגיה.
  • עקרונות העצמה נשית, דיווח על התקדמות: האם לעסק יש מדיניות מפורשת, מפורסמת כהלכה של אפס סובלנות כלפי אלימות או הטרדה מיניים? האם יש נהלי הגשת תלונה חסויה?
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח קיימות, GRI 102: תאר את הערכים, העקרונות, הסטנדרטים והנורמות ההתנהגויות של הארגון, ובכלל זה קוד ההתנהגות והקוד האתי.

לכלי ניהול עולמיים נוספים אנא ראו באתר העולמי: /https://sdgcompass.org/business-indicators

מתודולוגיות ניהול ישראליות

שאלון מעלה

שאלה 16

האם לחברה יש תכנית ציות/ אתיקה או מדיניות/ נהלים שנועדו למנוע שוחד ושחיתות, הנגישים לכל הדירקטורים/ מנהלים/ עובדים/ יועצים/ שותפים עסקיים בתחומים הבאים:

א. קבלת ומסירת מתנות וטובות הנאה
ב. אירוח, אירועי תרבות פנאי והוצאות (איזה הוצאות מותר להוציא, כיצד רושמים אותן, קבלות)
ג. הזמנת לקוחות לנסיעות עסקיות לחו"ל וסוג ההוצאות שניתן להחזיר להם (לדוג': קיום תכנית נסיעה למטרות עסקיות, הגבלה במחלקת טיסה, הגבלה בעלות בתי מלון, הגבלה באש"ל כנגד חשבוניות בלבד, אישור מהממונה הישיר של הלקוח שטס לחו"ל, פגישות עם לקוחות בחו"ל, וכד').
ד. תרומות וחסויות [כיצד מתועד, בדיקת ניגוד אינטרסים וכו']
ה. בדיקת רקע ואמינות של ספקים/ יועצים ושותפים עסקיים, בעיקר עבור אלו המעורבים בתהליכי המכירה של הארגון או המייצגים את הארגון מול רשויות ממשלתיות
ו. הנחיית סוכני משנה בפעילות בחו"ל.

שאלה 49

אילו תהליכים פרו-אקטיביים מבצעת החברה על מנת למנוע ולגלות מתן שוחד בהסכמים עם צד ג' כגון סוכנים, מתווכים, יועצים, מפיצים, נציגים, ספקים ושותפים עסקיים (תוך התייחסות להיקפי התקשרות ומהותיות בפעילות החברה)

א. תיעוד ורישום תהליכי הבדיקה לקראת התקשרות
ב. בדיקת נאותות קבועה לפני התקשרות עם ספק/סוכן/משווק (הכוללת: תביעות משפטיות קודמות ונוכחיות, מבנה בעלות, תרומות פוליטיות, העברת תשלום לסניף הבנק בו מתנהל חשבון החברה העיקרי)
ג. בדיקה האם המדינה שבה נעשית העסקה מופיעה באחד מדירוגי השחיתות הנתפשת על פי מדדים עולמיים מקובלים (Transparency International World Bank, Anti Corruption, Portal)
ד. איסוף המלצות לגבי הספק/ השותף העסקי/ הסוכן בשטח בתהליך ההתקשרות
ה. בדיקת המבנה הכלכלי של ההעסקה (למשל, בדיקת סכום התשלום על פי מדדי עלות מקובלים בתחום/בסקטור)
ו. תקשור קבוע לספקי החברה וקבלני המשנה על מחויבות החברה למניעת שוחד ועל תכנית הציות/ אתיקה של החברה
ז. נוהל לביצוע בדיקות נוספות/ אישורי חתימה נוספים לעסקאות מעל סכום שנקבע
• לא רלוונטי לחברה

שאלות רלוונטיות נוספות ליעד: 96, 97, 98, 102, 105

לשאלון מעלה המלא: שאלון מעלה 2017

 

המדריך לפיתוח בר-קיימא בחברות ממשלתיות

למדדים לפיתוח בר-קיימא: נספח ג' במדריך לפיתוח בר קיימא

מקרי בוחן

הדוגמאות להלן אינן ממצות ואחדות עשויות להיות יותר רלוונטיות עבור תעשיות מסוימות לעומת תעשיות אחרות

 

  • ציות לחוקים ושאיפה לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים; דרישה ותמיכה בשותפים עסקיים לעשות כן.
  • התחייבות ל- ויישום של מדיניות אופרטיבית ונוהגים רגישים לסכסוכים, חוקיים ושקופים, ובכלל זה לגבי משאבי אנוש, רכש ציבורי ותאגידי ובשרשרת הערך באופן כללי.
  • בצע הערכת סיכונים והשפעות על מנת לזהות ולמזער סיכונים של השתתפות בשחיתות, אלימות וסכסוכים, והחלשת ערך שלטון החוק וזיהוי הזדמנויות להשפעות חיוביות.
  • מדוד ודווח על התקדמות היישום, ובכלל זה לגבי הפעילות באזורים בסיכון גבוה.
  • השתתף בשיח ציבורי-פרטי, שותפויות ופעולות קיבוציות במניעת סכסוכים, שמירה על הסדר הטוב, בניית שלווה, היער שחיתות ותמיכה בשלטון החוק.

בשיתוף

בתמיכת

בתמיכת

בשיתוף

המרכז האקדמי למשפט ועסקים

רח׳  בן גוריון 26 רמת גן

www.clb.ac.il

03-6000800 , (שלוחה 181)

אתר אינטרנט

המכון לאחריות תאגידית

www.csri.org.il

ליעד אורתר

ראש המכון

liad.ortar@gmail.com

לפרטים נוספים