יעד מספר 14:

חיים מתחת למים

יעד מספר 14:

חיים מתחת למים

מטרות

14.1   עד לשנת 2025, מניעה והקטנה משמעותית של הזיהום הימי מכל סוג, במיוחד מפעילויות שמקורן באדמה, ובכלל זה זיהום שפכים וזיהום תזונתי.

14.2   עד לשנת 2020, ניהול בר קיימא והגנה על המערכת האקולוגית של הים והחופים על מנת להימנע משינוי מהותי לרעה, ובכלל זה על ידי חיזוק העמידות שלהם, ונקיטת פעולות לשיקומם, לשם השגת אוקיינוסים בריאים ויצרנים.

14.3   הקטנה וטיפול בהשפעות של החמצת האוקיינוסים, כולל באמצעות שיתוף פעולה מדעי בכל הרמות.

14.4   עד לשנת 2020, פיקוח יעיל על הקציר, ומיגור תופעת הדייג המרובה, דייג בלתי חוקי, בלתי מפוקח ובלתי מדווח (IUU) ונוהגי דייג הרסניים והטמעה ויישום של תכניות מבוססות מדע לניהול, על מנת לשקם את מלאי הדגים בזמן הקצר ביותר האפשרי לכל הפחות לרמה אשר יכולה להפיק תשואה בת קיימא מרבית כפי שנקבע על ידי מאפיינים ביולוגיים.

14.5   עד לשנת 2020, שימור של לפחות 10 אחוזים מאזורי החוף והים, בהתאם לחוקים לאומיים ובינלאומיים ובהתבסס על המידע המדעי הטוב ביותר הקיים.

14.6   עד לשנת 2020, איסור על צורות מסוימות של סבסוד לדייג אשר תורמות לקיבולת גבוהה מדי ודייג מרובה מדי, וביטול סובסידיות אשר תורמות לדייג IUU, והימנעות מהצגת סובסידיות נוספות כאמור, הכרה בכך שטיפול הולם ויעיל מיוחד ושונה למדינות מפותחות ולמדינות הכי פחות מפותחות צריך להיות חלק אינטגרלי מהמשא ומתן על סובסידיות הדייג של ה-WTO.

14.7   עד לשנת 2030, הגדלת ההטבות הכלכליות למדינות SIDS ו-LCD מהשימוש בר הקיימא במשאבים ימיים, ובכלל זה באמצעות ניהול בר קיימא של דייג, חקלאות ימית ותיירות.

14.8   גידול בידע המדעי, פיתוח יכולות מחקר והעברת טכנולוגיות ימיות, תוך התחשבות בהנחיות ובקריטריונים של הועידה הבין-ממשלתית אוקיינוגרפית לעניין העברת טכנולוגיות ימיות, על מנת לשפר את בריאות האוקיינוסים ולחזק את התרומה של המגוון הימי הביולוגי לפיתוח המדינות המתפתחות, במיוחד מדינות ה-SIDS וה-LDC.

14.9   מתן גישה לדייגים קטנים למקורות ושווקים ימיים.

14.10  וידוא יישום מלא של החוק הבינלאומי, כפי שמשתקף ב-UNCLOS למדינות החברות בו, ובכלל זה, מקום בו הדבר מתאים, משטרים לאומיים ובינלאומיים קיימים לשימור ולשימור בר קיימא של האוקיינוסים והמשאבים שלהם על ידי המדינות החברות.

המגזר העסקי נרתם לעשייה

אוקיינוסים עומדים בפני איום של זיהום ימי ותזונתי, דלדול במשאבים ושינויי אקלים, כל אלה הם תוצאה בעיקר של מעשי האדם. איומים אלה מפעילים לחץ נוסף על המערכת הסביבתית, כמו המגוון הביולוגי והתשתית הטבעית, ויוצרת בעיות סוציו-אקונומיות עולמיות, ובכלל זה סיכונים בריאותיים, בטיחותיים וכלכליים. על מנת להילחם בנושאים אלה ולקדם את קיימות האוקיינוסים, ישנו צורך חיוני במציאת פתרונות חדשניים אשר ימנעו וימזערו את ההשפעות המזיקות לסביבה הימית. מנהיגי העולם חייבים לעבוד על מנת להגן על בעלי החיים הימיים ולתמוך באנשים התלויים באוקיינוסים, בין אם התלות היא לתעסוקה, משאבים או הנאה.

לעסקים יש תפקיד למלא בתחום ניהול האוקיינוסים מאחר והפרקטיקות והפעילות שלהם עשויות להשפיע בצורה משמעותית על חיי הים ומשאביו, כמו גם ליצור פסולת וזיהום. מעבר לאותן תעשיות הנסמכות באופן ישיר על שירותי המערכת האקולוגית הימית והמגוון שלה (לדוגמא חקלאות ימית, מזון ומשקאות, תיירות ואירוח, תעשייה חולצת ואנרגיה), כל העסקים חולקים מקצת האחריות לשימוש שמרני ובר קיימא של האוקיינוסים והמשאבים הימיים.

באותו זמן, האוקיינוסים תורמים רבות לכלכלה העולמית. כפי שהוערך לאחרונה על ידי ה-World Wildlife Fund, הערך הכולל של האוקיינוסים כנכס הוא לכל הפחות 24 טריליון דולר ארה"ב, אשר כולל תפוקות ישירות כגון דייג, שירותים כגון תיירות, מסחר ותחבורה, כמו גם שירותים אחרים של המערכת האקולוגית כגון בידוד פחמן.

 

נושאים עיקריים הנוגעים לעסקים אשר נדונים על ידי מטרות ה-SDG:

~   מגוון ביולוגי ימי

~   החמצת האוקיינוסים

~   השקעות סביבתיות

~   שפכים

~   מקורות ברי קיימא

~   ספיקת מים לאוקיינוסים

מתודולוגיות ניהול עולמיות
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח קיימות, GRI 306: סך הספיקה של המים על פי איכות וייעוד.
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח קיימות, GRI 306: זהות, גודל, מעמד מוגן וערך המגוון הביולוגי של גופי המים וסביבות המחייה הקשורות המושפעות באופן מהותי על ידי שחרור המים של הארגון והניקוז.
  • GRI G4 גילוי מגזר המכרות והמתכות, MM1: כמות האדמה (בבעלות או שכירות, ומנוהלת לשימוש פעילות יצרנית או חליצה, מחולקת או משוקמת).
  • GRI G4 בקשה למידע על שינוי האקלים, CC3.3a: סך מספר הפרויקטים בכל שלב של הפיתוח, ולאלה בשלב היישום, הערכת החמצן הנחסך.
  • שאלון המים של CDP, W1.2b: ספיקת מים לשנה המדווחת, סך הנתונים לגבי המים שסופקו לפי יעד, לאורך הפעילות כולה.

לכלי ניהול עולמיים נוספים אנא ראו באתר העולמי: /https://sdgcompass.org/business-indicators

מתודולוגיות ניהול ישראליות

שאלון מעלה – שאלה 76

הפחתת השפעות סביבתיות:
פרטו נושאים סביבתיים מהותיים בפעילות החברה בשנה החולפת מתוך הרשימה הבאה. בהתאמה, אנא פרטו: מהות הפעילות, הרציונל לטיפול בנושא, מידת ההשפעה על תהליכי הייצור, הפצה, מכירה ושימוש במוצר ופוטנציאל ההפחתה של ההשפעות הסביבתיות, סטאטוס יישום:

• התייעלות אנרגטית
• חדשנות סביבתית במוצרים
• השפעות סביבתיות בשרשרת אספקה
• צריכת מים
• הפחתה וטיפול בפסולת
• מעגל חיי מוצר
• מערך הפצה
• חינוך צרכנים לגבי אופן השימוש במוצר
• אריזות מוצר
• מגוון ביולוגי
• טיפול בבעלי חיים
• אחר

שאלות רלוונטיות נוספות ליעד: 88, 89, 92

לשאלון מעלה המלא: שאלון מעלה 2017

 

המדריך לפיתוח בר-קיימא בחברות ממשלתיות

 

למדדים לפיתוח בר-קיימא: נספח ג' במדריך לפיתוח בר קיימא

מקרי בוחן

הדוגמאות להלן אינן ממצות ואחדות עשויות להיות יותר רלוונטיות עבור תעשיות מסוימות לעומת תעשיות אחרות

 

  • מעקב אחר מעגל החיים של מוצרים וחומרים על מנת להבין כיצד הם מסולקים, ואילו מוצרים עשויים למצוא את דרכם לסביבה הימית.
  • שמירת וגילוי מידע לגבי הכימיקלים והשימוש בחומרים בתוך מוצרים, אריזות, ועיבוד תהליכים לסגירת השרשרת.
  • שיפור יעילות המשאבים על ידי שינוי העיצוב, הייצור או השימוש של חומרים ואריזות על מנת להפחית את כמות הפסולת אשר עשויה להיכנס לתוך הסביבה.
  • שיפור יעילות המשאבים על ידי יצירת ערך מפסולת.
  • החלפה, הגבלה או איסור על השימוש בכימיקלים מסוימים, תוספים, או חומרים אשר עשויים למנוע את סגירת השרשרת או להוביל לזיהום תזונתי או לסכנות כימיות או פיסיקאליות במידה והם יגיעו למערכת האקולוגית הימית.
  • מניעת ניהול לא נכון של פסולת או לכלוך אשר עשויים לזהם את הסביבה הימית.
  • העלאת המודעות של הצרכנים לדרכים יעילות להפטר מהפסולת שלהם על מנת להתריע מפני פעולות מלכלכות, וקידום התנהגות אחראית.
  • איסור על נהלים אשר שמים את זני בעלי החיים והמשאבים הימיים בסכנה לפגיעה, ניצול או הכחדה.
  • תרומה לפיתוח טכנולוגיות לניהול פסולת המקטינות את השימוש במים נקיים.
  • ניצול גישת שרשרת ערך ליצירת הקשר בין העיצוב, האריזה, השיווק והמחזור של חומרים במטרה להפחית את ההשפעה הסביבתית שלהם בסוף מעגל החיים שלהם.

בשיתוף

בתמיכת

בתמיכת

בשיתוף

המרכז האקדמי למשפט ועסקים

רח׳  בן גוריון 26 רמת גן

www.clb.ac.il

03-6000800 , (שלוחה 181)

אתר אינטרנט

המכון לאחריות תאגידית

www.csri.org.il

ליעד אורתר

ראש המכון

liad.ortar@gmail.com

לפרטים נוספים