יעד מספר 13:

שינויי אקלים

יעד מספר 13:

שינויי אקלים

מטרות

13.1   חיזוק העמידות והתאמת הקיבולת לסכנות הנוגעות לאקלים ולאסונות טבע בכל המדינות.

13.2   הטמעת מדדים של שינויי אקלים למדיניות, אסטרטגיות ותכנון לאומי.

13.3   שיפור החינוך, העלאת מודעות ויכולת הצמצום של שינויי האקלים על ידי אנשים ומוסדות, התאמה, הפחתת השפעה ואזהרה מוקדמת.

13.4   יישום ההתחייבות שנלקחה על ידי המדינות המפותחות ל-UNFCCC למטרה של  העברה יחד של 100 ביליון דולר ארה"ב שנתיים עד לשנת 2020 מכל המקורות על מנת להידרש לצרכים של המדינות המתפתחות בהקשר של פעולות לצמצום משמעותי ושקיפות ביישום ושימוש מלא בקרן האקלים הירוקה באמצעות ההיוון שלה בהקדם האפשרי.

13.5   קידום מנגנונים להעלאת היכולות לתכנון וניהול יעילים של שינויי האקלים, במדינות LDC, תוך מתן דגש לנשים, צעירים וקהילות מקומיות וכאלה הנמצאות בשוליים.

המגזר העסקי נרתם לעשייה

השינוי באקלים נגרם בשל פליטה אנטרופוגנית של חמצן וגזי חממה אחרים. השינויים באקלים משפיעים על מערכות הטבע והאדם באופן עולמי דרך הגדלת הממוצע העולמי של טמפרטורת השטח, אירועי מזג אוויר קיצוניים, שינוי דפוסי המשקעים, העלאת פני הים והחמצת האוקיינוסים. סיכונים אלה ישפיעו בסופו של יום על הרווחה של אנשים, במיוחד קבוצות בשוליים כמו נשים, ילדים ואנשים מבוגרים, מאחר ומשאבים, אוכל ומים הופכים להיות במחסור. השפעות אלה משליכות על מטרות ה-SDG האחרות ולעיתי קרובות הופכות אותן ליותר קשות להשגה. על מנת להשיג את המטרה של UNFCCC להגבלת עליית הטמפרטורה העולמית להרבה פחות מ-2 מעלות צלזיוס מעל הרמה הקדם-תעשייתית ולהמשיך במאמצים להגבלת העלאת הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל הרמה הקדם-תעשייתית, העולם חייב להעביר את מערכות האנרגיה, התעשייה, תחבורה, מזון, חקלאות ויערנות על מנת להבטיח כי הפליטה הכוללת נטו אינה עולה על טריליון טונות של פחמן מצטבר, אשר מצביע על אפס פליטה עולמית נטו במחצית השנייה של המאה. במקביל, העולם צריך לצפות, לאמץ ולהיעשות עמיד בפני ההשפעות בהווה וההשפעות החזויות בעתיד של שינויי מזג האוויר.

חברות התורמות למטרות ה-SDG על ידי הפחתת פליטת הפחמן בפעילות ובשרשרת האספקה שלהן באמצעות הגברה מתמדת של יעילות האנרגיה שלהן, מפחיתות את טביעת הרגל של הפחמן על מוצריהן, שירותיהן והתהליכים שלהן, וקובעות מטרות הפחתת פליטה שאפתניות בהתאם למדע האקלים, כמו גם מגדילות את ההשקעות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשניים דלים בפחמן. בנוסף, חברות צריכות לבנות עמידות בפעילות ושרשרת האספקה שלהן ובקהילות בהן הן פועלות.

 

נושאים עיקריים הנוגעים לעסקים אשר נדונים על ידי מטרות ה-SDG:

~   יעילות באנרגיה

~   השקעות סביבתיות

~   פליטת גזי חממה

~   סיכונים והזדמנויות בשל שינויי מזג האוויר.

מתודולוגיות ניהול עולמיות
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח קיימות, GRI 305: ניהול פליטת גזי חממה (GHG) (Scope 1).
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח קיימות, GRI 305: פליטת גזי חממה (GHG) לא ישירה ממקורות אנרגיה (Scope 2).
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח קיימות, GRI 305: פליטת גזי חממה עקיפה אחרת (Scope 3).
  • UN Global Compact – Oxfam Poverty Footprint, PF – 17.13: התקשרות ביוזמות המקדמות פרקטיקות של עמידות ו/או משדרגות נהלים בשרשרת הערך על מנת לטפל בשינויי האקלים.

לכלי ניהול עולמיים נוספים אנא ראו באתר העולמי: /https://sdgcompass.org/business-indicators

מתודולוגיות ניהול ישראליות

שאלון מעלה – שאלה 80

האם החברה מדווחת על פליטות הפחמן שלה למנגנון כלשהו? (CDP, המשרד להגנת הסביבה או כל מנגנון אחר)

שאלות רלוונטיות נוספות ליעד: 84, 86, 90, 91

לשאלון מעלה המלא: שאלון מעלה 2017

 

המדריך לפיתוח בר-קיימא בחברות ממשלתיות

–  יצירת גזי חממה ליחידת תפוקה

–  טביעת רגל פחמנית של מוצר

למדדים לפיתוח בר-קיימא: נספח ג' במדריך לפיתוח בר קיימא

מקרי בוחן

הדוגמאות להלן אינן ממצות ואחדות עשויות להיות יותר רלוונטיות עבור תעשיות מסוימות לעומת תעשיות אחרות

 

  • שימוש במקורות אנרגיה מתחדשת לכל החשמל שהחברה צורכת במתקנים שלה – כגון רוח, שמש או מים – או התקנת יכולות ייצור אנרגיה מתחדשת באתרים.
  • שדרוג מערכות התאורה במתקני החברה לתאורת LED יעילה אנרגטית.
  • הגדלת ההשקעות בחדשנות על מנת לשפר את יעילות מוצרי החברה, ובכך לאפשר לצרכנים להפחית את פליטת גזי החממה שלהם.
  • השקעה בטכנולוגיות CCS (תפיסה ואחסון של פחמן) על מנת לתפוס פליטה המופקת מהשימוש בדלקי מאובנים בייצור חשמל ותהליכים תעשייתיים, מניעת כניסה של פחמן דו חמצי לתוך האטמוספירה.
  • הפחתת פליטת גזי החממה מפעילות התחבורה באמצעות מנופי בידוד כגון הפחתת טביעת הרגל של הפחמן באמצעות יעילות רבה יותר של דלקים, מקורות מקומיים, שינוי המודלים למודלים נמוכים בפחמן (לדוגמא הובלה אווירית להובלה ימית), תחבורה מודולרית, שיפור יעילות המכולות, אופטימיזציה של חממות וכדומה.
  • הבנת סיכוני האקלים ובניית עמידות בנכסי החברה ומערכת האספקה שלה.
  • הרחבת ניהול בר קיימא של יערות באמצעות מדיניות מקורות אחראית והחלפת מוצרים.

בשיתוף

בתמיכת

בתמיכת

בשיתוף

המרכז האקדמי למשפט ועסקים

רח׳  בן גוריון 26 רמת גן

www.clb.ac.il

03-6000800 , (שלוחה 181)

אתר אינטרנט

המכון לאחריות תאגידית

www.csri.org.il

ליעד אורתר

ראש המכון

liad.ortar@gmail.com

לפרטים נוספים