יעד מספר 12:

צריכה וייצור אחראיים

יעד מספר 12:

צריכה וייצור אחראיים

מטרות

12.1   הטמעת תוכנית המסגרת ה-10 שנתית של התוכניות לגבי צריכה ומוצרים ברי קיימא (10YFP), כל המדינות הנוטלות חלק, כאשר מדינות מפותחות מובילות, תוך שהיכולות וההתפתחות של המדינות המפותחות נלקח בחשבון.

12.2   עד לשנת 2030, השגת ניהול בר קיימא ושימוש יעיל של משאבי טבע.

12.3   עד לשנת 2030, לחצות את פסולת המזון העולמית לנפש ברמת השיווק וברמת הצרכן, והפחתת אובדן מזון לאורך תהליך הייצור ושרשרת האספקה ובכלל זה אובדן לאחר האסיף.

12.4   עש לשנת 2020, השגת ניהול סביבתי נכון של כימיקלים וכל הפסולת לאורך החיים שלהם בהתאם לתוכניות עבודה בינלאומיות מוסכמות ולהפחית בצורה משמעותית את שחרורם לאוויר, למים ולאדמה על מנת למזער את ההשפעות ההרסניות שלהם על הבריאות והסביבה.

12.5   עד לשנת 2030, הפחתה משמעותית של ייצור האשפה באמצעות מניעה, הפחתה, מחזור ושימוש מחדש.

12.6   עידוד חברות, במיוחד חברות גדולות וטרנס אטלנטיות, לאמץ נהגים ברי קיימא ולהטמיע מידע בנושא קיימות לתוך מערכות הדיווח שלהן.

12.7   קידום נהלי רכש ציבוריים ברי קיימא אשר הינם בהתאם למדיניות וסדרי עדיפות לאומיים.

12.8   עד לשנת 2030, להבטיח כי אנשים בכל מקום בעולם הם בעלי המידע הנדרש והמודעות להתפתחות ואורח חיים ברי קיימא תוך הרמוניה עם הטבע.

12.9   תמיכה במדינות מתפתחות לחיזוק היכולות המדעיות והטכנולוגיות שלהן על מנת לנוע קדימה לתבניות וייצור יותר ברי קיימא.

12.10  פיתוח והטמעה של כלים לפיקוח על השפעות של פיתוח בר קיימא לתיירות בת קיימא אשר יוצרת משרות, מקדמת תרבות ומוצרים מקומיים.

12.11  ייעול סובסידיות דלקי מאובנים שאינן יעילות, המעודדות צריכה בזבזנית באמצעות הסרה של עיוותי שוק, בהתאם לנסיבות המקומיות, בין היתר באמצעות תכנון מחדש של מיסוי וביטול אותן סובסידיות פוגעניות, מקום בו הן קיימות, על מנת לשקף את ההשפעה הסביבתית שלהן, תוך לקיחה בחשבון של הצרכים והתנאים של מדינות מתפתחות והקטנת ההשפעה המהותית האפשרית על התפתחותן באופן המגן על העניים ועל הקהילות הנפגעות.

המגזר העסקי נרתם לעשייה

ישנה ציפייה כי יותר אנשים ברחבי העולם יצטרפו למעמד הביניים במהלך שני העשורים הקרובים. שינויים סוציואקונומיים ודמוגרפים אלה הם טובים עבור הפריחה האישית אך יגדילו את הדרישה למשאבים טבעיים שכבר נמצאים במחסור. חברות צריכות למצוא דרכים שוויוניות לענות על הצרכים והשאיפות של יחידים בתוך המגבלות האקולוגיות של כדור הארץ. פרקטיקות של קיימות בשלב ייצור המוצרים והשירותים לא ייתן מענה מספיק על מנת למלא מטרות מבוססות מדע להפחתת הפליטה, מחסור במשאבים טבעיים או בצמיחה הגדלה לצרכים בסיסיים כגון מזון, מים ותברואה, וכן גישה לאנרגיה. בנוסף, הדרישה לחומרים תעבור ככל הנראה את רווחי היעילות בשרשרת האספקה כמו גם תציף את השירותים של המערכת האקולוגית שכבר נמתחו עד הקצה. תבניות צריכה צריכות להפוך לבנות קיימא, במיוחד אורך החיים בחברות מתועשות, והפחתה של טביעות הרגל האקולוגיות על מנת לאפשר התחדשות של משאבים טבעיים שעליהם חיי האדם והמגוון הביולוגי נסמכים.

לעסקים ישנו אינטרס למצוא פתרונות חדשים אשר מאפשרים צריכה בת קיימא ותבניות ייצור. עולה הצורך בהבנה טובה יותר של ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של מוצרים ושירותים, הן לגבי מעגל החיים של המוצרים והן לגבי האופן בו הם מושפעים על ידי השימוש על פי סגנון החיים. זיהוי "נקודות חמות" בתוך שרשרת הערך, בהן להתערבות יש את הפוטנציאל הטוב ביותר לשפר את ההשפעה על החברה והסביבה של המערכת בכללותה הוא שלב ראשון מהותי. עסקים יכולים להשתמש בכוחות החדשנות שלהם על מנת לעצב פתרונות מתאימים שיכולים לאפשר ולתת השראה ליחידים להוביל סגנון חיים יותר בר קיימא, הפחתת ההשפעות ושיפור הרווחה.

 

נושאים עיקריים הנוגעים לעסקים אשר נדונים על ידי מטרות ה-SDG:

~   מקורות ברי קיימא

~   יעילות המשאבים של שירותים ומוצרים

~   מחזור חומרים

~   פרקטיקות רכש

~   מידע על מוצרים ושירותים ותיוגם

מתודולוגיות ניהול עולמיות
  • שאלון מים של CDP, W1.2c: צריכת מים: עבור השנה המדווחת אנא ספק את הנתונים לגבי סך המים שנצרכו בכל הפעילות שלך.
  • CEO Water Mandate's הנחיות לדיווח תאגידי בנושא מים: ביצועי המים בשרשרת הערך.
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח קיימות, GRI 301: אחוז החומרים בהם נעשה שימוש שהם תוצרי מחזור.
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח קיימות, GRI N/A: היקף ההקלה על ההשפעות על הסביבה של מוצרים ושירותים.
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח קיימות, GRI 301: אחוז המוצרים הנמכרים וחומרי האריזה שלהם אשר ממוחזרים על פי קטגוריות.

לכלי ניהול עולמיים נוספים אנא ראו באתר העולמי: /https://sdgcompass.org/business-indicators

מתודולוגיות ניהול ישראליות

שאלון מעלה

שאלה 108

האם התאגיד מפרסם דו"ח אחריות חברתית-סביבתית הזמין לציבור?

שאלה 81

דיווח ביצועים הפחתת פסולת:

  • פסולת מסוכנת מוגדרת כפסולת של חומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים התשנ"ג 1993.
  • במידה ואין העברת פסולת להטמנה/מיחזור/שימוש חוזר יש לציין במקום הרלוונטי כי הכמות הינה 0.
  • במידה ויש שינויים חריגים בנתוני הפסולת – אנא ציינו את הסיבה להם בסעיף ההערות.

שאלות רלוונטיות נוספות ליעד: 109, 46, 51, 52, 73-76, 83, 88, 92

לשאלון מעלה המלא: שאלון מעלה 2017

 

המדריך לפיתוח בר-קיימא בחברות ממשלתיות

–  פליטת זיהום אוויר ליחידת תפוקה

–  יצירת פסולת מוצקה ליחידת תפוקה

למדדים לפיתוח בר-קיימא: נספח ג' במדריך לפיתוח בר קיימא

מקרי בוחן

הדוגמאות להלן אינן ממצות ואחדות עשויות להיות יותר רלוונטיות עבור תעשיות מסוימות לעומת תעשיות אחרות

 

  • הטמעת כלי ניתוח לרשימת מוצרים על מנת להבין את טביעת הרגל הסביבתית והחברתית של מוצרים והליכי הייצור בתוך סגנון החיים. חדשנות צריכה להתאים את המוצרים ואופן יישומם על מנת להידרש למגמות הקיימות.
  • פיתוח מודלים עסקיים חדשניים כמו המעבר ממכירת מוצרים למכירת שירותים, על מנת לקבל בעלות על המוצרים ולעזור לסגור את מעגל החומרים.
  • לאפשר צריכה בת קיימא על ידי פיתוח פתרונות חדשניים אשר מפחיתים את האנרגיה הנדרשת בשימוש ולחנך צרכנים לגבי יתרונות אלה.
  • הפחתת השפעות הייצור באמצעות החלפת חומרי גלם במוצרים עם חומרים שהשתמשו בהם בעבר באמצעות מחזור ושימוש מחדש.
  • יישום של עיצוב מודולרי, כך שמוצרים יכילו חומרים אשר ניתן יהיה לפרק בקלות לשם שימוש מחדש ללא עיבוד נוסף או מחזור פשוט לצד נקודת ההשלכה.
  • הפחתה משמעותית של פסולת ווידוא כי נעשה שימוש בפסולת שלא ניתן להימנע ממנה במידה הרבה ביותר האפשרית (למשל פסולת אורגנית כדלק או דשן).

בשיתוף

בתמיכת

בתמיכת

בשיתוף

המרכז האקדמי למשפט ועסקים

רח׳  בן גוריון 26 רמת גן

www.clb.ac.il

03-6000800 , (שלוחה 181)

אתר אינטרנט

המכון לאחריות תאגידית

www.csri.org.il

ליעד אורתר

ראש המכון

liad.ortar@gmail.com

לפרטים נוספים