יעד מספר 3:

בריאות טובה

יעד מספר 3:

בריאות טובה

מטרות ומדדי ביצוע

3.1   עד שנת 2030, הורדת אחוז תמותת התינוקות לפחות מ-70 עבור כל 100,000 לידות חיות.

3.1.1 יחס תמותת אמהות

3.1.2 שיעור באחוזים מכלל הלידות בהן השתתפו אנשי בריאות מיומנים

3.2   עד שנת 2030, מיגור מוות שניתן למניעה של תינוקות וילדים מתחת לגיל חמש.

3.2.1 שיעור תמותת ילדים מתחת לגיל 5

3.2.1 שיעור תמותת ילודים (במהלך החודש הראשון לאחר לידתם)

3.3   עד שנת 2030, מיגור מגפת האיידס, שחפת, מלריה, ומחלות טרופיות שהוזנחו ומלחמה בדלקת הכבד, מחלות זיהומיות העוברות במים, ומחלות מועברות אחרות.

3.3.1 מספר הנדבקים החדשים ב- HIV לכל 1,000 תושבים לא נגועים. יש להציג חלוקה פנימית על פי: מין, גיל ואוכלוסיות יעד 

3.3.2 שכיחות חולי השחפת לכל 100,000 תושבים

3.3.3 שכיחות חולי המלריה לכל -1000 תושבים

3.3.4 שכיחות חולי הפטיטיס B לכל 100,000 תושבים

3.3.5 מספר האנשים הזקוקים לטיפול נגד זיהומים טרופיים *הנפוצים באוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה באזורים מתפתחים Neglected tropical diseases (NTDs) 

3.4   עד שנת 2030ת הפחתה בשליש תמותת עוברים ממחלות שאינן מדבקות (NCDs) באמצעות הימנעות וטיפול וקידום בריאות נפשית ורווחה.

3.4.1 שיעור התמותה בשל מחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת או מחלות נשימה כרוניות

3.4.2 שיעור התמותה כתוצאה מהתאבדות

3.5   חיזוק המניעה והטיפול בשימוש בסמים, ובכלל זה סמים נרקוטיים ושימוש פוגעני באלכוהול.

3.5.1  שיעור האנשים המקבלים טיפול (תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי) בשל תופעות לוואי קליניות הנגרמות כתוצאה משימוש בחומרים כימיים שונים, *כגון סמים (FUD)

3.5.2 שימוש מזיק באלכוהול, המוגדר בהקשר הלאומי כצריכת אלכוהול לנפש (מגיל 15 ומעלה) של ליטרים של אלכוהול טהור בשנה קלנדרית

3.6   עד שנת 2020, להפחית בחצי את ההרוגים והפצועים ברחבי העולם כתוצאה מתאונות דרכים.

3.6.1 שיעור התמותה כתוצאה מפגיעות בתנועה בדרכים

3.7   עד שנת 2030, להבטיח גישה כוללת לשירותי מין ופריון, ובכלל זה לתכנון משפחה, מידע וחינוך, והשילוב של בריאות הפריון לתוך האסטרטגיות והתוכניות הלאומיות.

3.7.1 שיעור באחוזים מכלל הנשים בגיל הפוריות (בגילאי 15-49) שיש להן צורך בתכנון משפחתי תוך שימוש בשיטות מודרניות

3.7.2 שיעור היולדות בקרב מתבגרות (בגילאי 10-14; גילאי 15-19) לכל 1,000 נשים באותה קבוצת גיל

3.8   להשיג כיסוי רפואי עולמי (UHC), ובכלל זה הגנה מפני סיכונים כלכליים, גישה לשירותי בריאות חיוניים איכותיים, וגישה לרפואה חיונית בטוחה, יעילה, איכותית וברת השגה, וחיסונים לכל.

3.8.1 שיעור הכיסוי של מתן שירותי בריאות חיוניים (מוגדר ככיסוי ממוצע של שירותים חיוניים הכוללים טיפולי פיריון, מעקב הריון ולידה, יילודים וילדים, מחלות זיהומיות, מחלות שאינן ניתנות להעברה ויכולת שירות וגישה, בקרב האוכלוסיה הכללית ובקרב האוכלוסייה מעוטת היכולת). *ניתן לעשות שימוש במדד זה על ידי שימוש באינדקס Healthcare Access and Quality (HAQ)

3.8.2 שיעור באחוזים מכלל האוכלוסייה עם הוצאות משק בית גדולות לצרכי בריאות, כנתח מסך ההוצאה וההכנסה של משק הבית

3.9   עד שנת 2030, להפחית באופן משמעותי את מספר מקרי המוות והמחלות בשל כימיקליים מסוכנים וכן זיהומי אוויר, מים, ואדמה.

3.9.1 שיעור התמותה בשל זיהום האוויר הביתי והסביבתי

3.9.2 שיעור התמותה המיוחס למים לא בטוחים, תברואה לא בטוחה וחוסר היגיינה (חשיפה לתוכניות ארגון WASH בנושא מים לא בטוחים, תברואה והיגיינה לכולם)

3.9.3 שיעור התמותה המיוחס להרעלה בלתי מכוונת

3. a  חיזוק יישום תוכנית המסגרת של האמנה בנושא פיקוח על טבק בכל המדינות, לפי הנדרש.

a.1 שכיחות סטנדרטית לפי גיל בשימוש שוטף בטבק בקרב בני 15 ומעלה

3. b  תמיכה במחקרים ופיתוח חיסונים ותרופות עבור מחלות מדבקות ומחלות שאינן מדבקות אשר משפיעות בעיקר על מדינות מתפתחות, מתן גישה לרפואה חיונית ברת השגה וחיסונים, בהתאם להצהרת דוחא אשר מאשררת את הזכות של מדינות מתפתחות להשתמש עד תום בתנאים שנקבעו בהסכמי TRIPS בנוגע להגנה על בריאות הציבור, ובפרט, לספק גישה לתרופות לכולם.

b.1 שיעור באחוזים מכלל אוכלוסיית היעד המכוסה בכל החיסונים הכלולים בתוכנית הלאומית

b.2 סה"כ סיוע רשמי לפיתוח, במונחי נטו, של מחקר רפואי ותחומי בריאות בסיסיים

b.3 שיעור באחוזים של מתקני בריאות שיש בהם מערכת ליבה של תרופות חיוניות רלוונטיות זמינות ומשתלמות על בסיס בר-קיימא

3. c  להגדיל באופן משמעותי את המימון לבריאות ואת הגיוס, הפיתוח, האימון וההחזקה של כוח עבודה למערכת הבריאות במדינות מתפתחות, בעיקר ב-LDC, וב-SIDS.

c.1 שיעור באחוזים של מתקני בריאות שיש בהם מערכת ליבה של תרופות חיוניות רלוונטיות זמינות ומשתלמות על בסיס בר-קיימא

3. c  חיזוק היכולות של כל המדינות, במיוחד מדינות מתפתחות, לאזהרה מוקדמת, הפחתת סיכונים, וניהול כנגד סיכוני בריאות לאומיים וגלובאליים

c.1 נפח תקנות בריאות בינלאומיות (IHR) ומוכנות למצבי חירום בריאותיים

המגזר העסקי נרתם לעשייה

בריאות היא זכות אדם בסיסית ואינדיקטור מפתח לפיתוח בר קיימא. בריאות לקויה מאיימת על זכויות הילדים לחינוך, מצמצמת את האפשרויות הכלכליות עבור גברים ונשים, ומגבירה את העוני בתוך קהילות ומדינות מסביב לעולם. בנוסף להיותה סיבה לעוני, בריאות מושפעת מעוני וקשורה באופן ישיר לכמה היבטים אחרים של פיתוח בר קיימא, ובכלל זה מים ותברואה, שוויון זכויות בין המינים, שינויי מזג אוויר ושלום ויציבות.

בשנים האחרונות, נעשתה התקדמות ראויה לציון, אבל אתגרים משמעותיים נותרו. נשים מסביב לעולם עדיין חסרות גישה לטיפול רפואי הנוגע למין ולפריון; אלפי מקרים חדשים של איידס / HIV ממשיכים לקרות מדי יום, ביליוני אנשים נותרו ללא גישה לתרופות חיוניות, מיליוני מבוגרים וילדים יסבלו מתת תזונה השנה, וישנה הערכה כי הכמות הגלובאלית של פסולת תשולש השנה, ולכך ישנן השפעות חמורות על בריאות. בנוסף על כך, לצד שילוב כלכלי, ניוד, וחוסר יציבות פוליטית, קמים אתגרים וסיכוני בריאות חדשים, המאיימים על הפרנסה גם בצפון וגם בדרום.

על מנת להאיץ התקדמות ולתת מענה לאתגרי בריאות חדשים, כל השחקנים, ובכללם המגזר הפרטי, צריכים לשתף פעולה בפיתוח פתרונות לשירותי בריאות שעובדים עבור אנשים, משפחות, קהילות ואומות. לכל הפחות לעסק ישנה אחריות לכבד את כל זכויות האדם, ובכלל זה הזכות לבריאות. חברות קטנות, בינוניות וגדולות יכולות גם הן להרוויח מ- ולתרום להשגת חברה בריאה. מטרות ה-SDG מהוות הזדמנות חדשה עבור המגזר הפרטי לתמוך באספקה של צרכיי בריאות מסביב לעולם באמצעות המוצרים, השירותים והפעילות העסקית שלהן, ובכלל זה שרשרת הערך ורשתות ההפצה, פעילויות תקשורתיות, פרקטיקות מקצועיות לבריאות ובטיחות ומתן הטבות לעובדים. באמצעות הבטחה כי העובדים זוכים לביטחון בתנאי ההעסקה שלהם וכי יש להם גישה לשירותי בריאות, חברות יוצרות צוות בריא יותר ומערכת יחסים טובה יותר, אשר במקרים רבים היא בעלת השפעה חיובית על היצרנות.

 

נושאים עיקריים הנוגעים לעסקים אשר נדונים על ידי מטרות ה-SDG:

~   בריאות ובטיחות תעסוקתיים

~   גישה לתרופות

~   גישה לשירותי בריאות חיוניים איכותיים

~   איכות האוויר

~   איכות המים

מתודולוגיות ניהול עולמיות
  • אינדקס הגישה לרפואה, C.III.1: נתח מהמו"פ מוקדש למחלות אינדקס מתוך סך הוצאות המו"פ של החברה.
  • הנחיות CEO Water Mandate's Corporate Water Disclosure: % המתקנים העומדים בסטנדרטים רלוונטיים של איכות המים.
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח בנושאי קיימות, GRI 403: סוג הפגיעות ושיעור הפגיעות, מחלות תעסוקתיות, אובדן ימים, ושיעור היעדרות, וסך מספר הרוגים בשל אירועים הקשורים בעבודה, לפי אזור ולפי מין.
  • (Oxfam Poverty Footprint, PF – 14.4 (B: האם החברה הקימה שירותי בריאות לעובדים, האם השירותים הללו זמינים גם לבני המשפחה וחברי הקהילה? במידה וכן, כמה אנשים נהנו משירותים אלה?

לכלי ניהול עולמיים נוספים אנא ראו באתר העולמי: /https://sdgcompass.org/business-indicators

מתודולוגיות ניהול ישראליות

שאלון מעלה – שאלה 33

האם החברה מקדמת את בריאות עובדיה ומשפחותיהם במסגרת מקום העבודה?

א.   הערכת בריאות העובדים: בדיקות/עזרה במימון בדיקות סיקור (כגון משקל, מדידת לחץ הדם, כולסטרול וכו').
ב.   פעילות להעלאת מודעות בנושא חיסונים ו/או מתן חיסונים לעובדים במקום העבודה (למשל כנגד שפעת)
ג.   עידוד פעילות גופנית כגון: תשתיות (חדר כושר) ואפשרות להתאמן בזמן העבודה, הסדרים (סיוע במימון) למועדוני ספורט מחוץ למקום העבודה
ד.   עידוד פעילות גופנית כגון: ימי ספורט, קבוצות ספורט והדרכות קבוצתיות בנושא
ה.   עידוד גמילה מעישון כגון: פעילות העלאת מודעות, סיוע בקורס גמילה
ו.   עידוד תזונה בריאה כגון: התאמת התפריט במקום העבודה, במכונות המכירה, קורסי תזונה בריאה וייעוץ.
ז.   הנדסת אנוש/ארגונומיה בתחנות עבודה כגון: התאמה ארגונומית של תחנות העבודה לעובד לפי צרכיו, הצעת חלופות לאנשים עם צרכים ספציפיים.

שאלות רלוונטיות נוספות ליעד: 31, 40

לשאלון מעלה המלא: שאלון מעלה 2017

 

המדריך לפיתוח בר-קיימא בחברות ממשלתיות

–  שיעור תאונות העבודה בשנה לאלף עובדים

למדדים לפיתוח בר-קיימא: נספח ג' במדריך לפיתוח בר קיימא

מקרי בוחן

הדוגמאות להלן אינן ממצות ואחדות עשויות להיות יותר רלוונטיות עבור תעשיות מסוימות לעומת תעשיות אחרות

 

  • התאמה מדיניות משאבי אנוש לעקרונות בזכויות אדם, ובכלל זה מדיניות עבור איידס / HIV. השתמש במקורות קיימים להדרכה (לדוגמא מה-ILO, WHO וכדומה).
  • בצע שיתופי פעולה עם ארגונים לא ממשלתיים בתחום שירותי הבריאות ומרפאות ציבוריות על מנת לעורר מודעות ולהגדיל את הגישה לשירותי בריאות עבור עובדים נשים וגברים ומשפחותיהם.
  • תן תעדוף להשקעות בבריאות בפעילות העסקית.
  • אפשר והשקע ברפואה ושירותי בריאות ברי השגה עבור אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה.
  • מנף את משאבי החברה (לדוגמא מו"פ, הפצה, שרשרות קירור) לתמוך באספקת שירותי בריאות ציבוריים ושל ארגונים בינלאומיים.

בשיתוף

בתמיכת

בתמיכת

בשיתוף

המרכז האקדמי למשפט ועסקים

רח׳  בן גוריון 26 רמת גן

www.clb.ac.il

03-6000800 , (שלוחה 181)

אתר אינטרנט

המכון לאחריות תאגידית

www.csri.org.il

ליעד אורתר

ראש המכון

liad.ortar@gmail.com

לפרטים נוספים