יעד מספר 2:

אפס רעב

יעד מספר 2:

אפס רעב

מטרות

2.1   עד לשנת 2030, שימת קץ לרעב והבטחת הגישה של כל בני האדם – במיוחד העניים ואנשים המצויים במצבים פגיעים, לרבות ילדים – למזון בטוח, מזין ומספק במהלך השנה כולה.

2.2   עד לשנת 2030, שימת קץ לתת התזונה על כל צורותיה, כולל, עד לשנת 2025, השגה של מטרות הזוכות להסכמה בינלאומית בנוגע לפגיעה בגדילה בקרב ילדים שגילם פחות מחמש, וכן מתן מענה לצרכים התזונתיים של נערות מתבגרות, נשים הרות ומניקות ואנשים מבוגרים.

2.3   עד לשנת 2030, הכפלה של הפרודוקטיביות החקלאית וההכנסות של יצרני מזון הפועלים בקנה מידה קטן, במיוחד נשים, ילידים, חקלאים משפחתיים, מגדלי בקר ודייגים, לרבות דרך גישה בטוחה ושוויונית לאדמה, משאבים פרודוקטיביים נוספים, ידע, שירותים פיננסיים, שווקים והזדמנויות להוספת ערך ותעסוקה מחוץ לחווה.

2.4   עד לשנת 2030, הבטחת מערכות בנות קיימא של ייצור מזון והטמעה של שיטות עבודה חקלאיות בטוחות שמגדילות את הפרודוקטיביות והייצור ואשר מסייעות בשימור האקוסיסטמה, מגבירות את יכולת ההסתגלות לשינויים אקלימיים, למזג אוויר קיצון, לבצורת, לשיטפונות ולאסונות אחרים ואף משפרות באופן פרוגרסיבי את איכות הקרקע והאדמה.

2.5   עד לשנת 2020, שימור הגיוון הגנטי של זרעים, צמחים מעובדים, בעלי חיים מתורבתים וזני הבר הקשורים בהם, לרבות דרך מאגרי זרעים וצמחים מגוונים המנוהלים ביציבות ברמה הארצית, האזורית והבינלאומית, והבטחת גישה לתועלות שמקורן בשימוש במשאבים גנטיים ובידע המסורתי המשויך אליהם תוך שיתוף הוגן של תועלות אלה, בהתאם להסכמות בינלאומיות.

2.6   הגדלת ההשקעה, בין היתר שיתוף פעולה בינלאומי מוגבר, בתשתית הכפרית, מחקר חקלאי ושירותי הרחבה חקלאיים, פיתוח טכנולוגי ומאגרים של צמחים ומקנה אשר יגבירו את הקיבולת היצרנית החקלאית במדינות המתפתחות, ובמיוחד בארצות הפחות מפותחות.

2.7   תיקון ומניעה של מגבלות ועיוותים הקשורים במסחר בשווקים החקלאיים של העולם, לרבות דרך מניעה מקבילית של כל צורות הסבסוד של הייצוא החקלאי ושל כל אמצעי הייצוא במידה שווה, ובכפוף למנדט של ועידת דוחא.

2.8   הטמעת אמצעים שיבטיחו תפקוד נאות של שוקי המזון ושל נגזרותיהם, וכן הבטחת גישה מהירה לנתוני השוק, לרבות מידע הקשור במאגרי מזון, על מנת לסייע בהגבלת התנודתיות הקיצונית של מחירי המזון.

המגזר העסקי נרתם לעשייה

המזון והחקלאות עומדים בלב לבם של הציוויליזציה והשגשוג. עם זאת, החקלאות מתמודדת עם שלל אתגרים: אוכלוסיית העולם צפויה לגדול ולהגיע ל-9 מיליארד עד לשנת 2050, כוח עבודה כפרי קטן יותר, ירידה באיכות הקרקע, שינויי אקלים, בזבוז מזון, מחסור במים, ייצור ביו-דלקים וסגנונות חיים משתנים – כל אלה מובילים לאורבניזציה ולתזונה עתירת חלבונים. יתר על כן, הגידול בפרודוקטיביות החקלאות יבטיח מזון לכול אך ורק אם ניתן יהיה להבטיח גישה למזון בטוח, מזין ומספק. הלחץ הגובר והולך על מערכות המזון הגלובליות מהווה אתגר התפתחותי קריטי ויוצר סיכון מוגבר עבור עסקים, ממשלות, קהילות והסביבה. בהקשר זה, העסק הפך לשותף קריטי עבור הממשלות ובעלי עניין נוספים בתהליך התכנון והיצירה של פתרונות יעילים, מדרגיים ומעשיים, המבטיחים מערכת בטוחה ובת קיימא של מזון וחקלאות.

העסקים יכולים לתרום להתמודדות עם אתגרים אלה, לחיסול הרעב ולשיפור מערכות המזון והחקלאות. המימוש של שיטות עבודה בנות קיימא והתנהלות תוך שיתוף פעולה עם גורמים נוספים לאורך שרשרת הערך החקלאית (כולל תשומה, ייצור, הפצה ושיווק) יהיו בעלי תפקיד מרכזי בתהליך הטמעה של SDG2. באופן ספציפי, העצמת עסקים חקלאיים קטנים, הגדלת הפרודוקטיביות החקלאית ומקורות המחיה של החקלאים, הגברת המודעות הצרכנית והגדלת ההשקעות בחקלאות, וכן שיתוף ידע, יהפכו למרכיבים חיוניים שיובילו למערכות משופרות של מזון וחקלאות.

 

נושאי מפתח עסקיים המטופלים ביעד זה:

~   מזון בריא ונוח להשגה

~   תיוג, בטיחות ומחירים של מזון

~   מיקור בר קיימא

~   גיוון גנטי של חיות משק ובעלי חיים מבויתים

~   שיטות עבודה בשרשרת האספקה

מתודולוגיות ניהול עולמיות
  • GRI G4 Food Processing Sector Disclosures, FP2: אחוז הקיבולת שנרכשה ואשר ניתן לאימות כתואם לתקני ייצור אחראיים ואמינים, הזוכים להכרה בינלאומית, תוך פירוק לפי תקן.
  • GRI G4 Food Processing Sector Disclosures, FP5: אחוז קיבולת הייצור שמקורה באתרים המאושרים על-ידי גורם חיצוני בלתי תלוי, בכפוף לתקנים של מערכות ניהול של בטיחות המזון הזוכים להכרה בינלאומית.
  • GRI G4 Food Processing Sector Disclosures, former FP4: המהות, התכולה והיעילות של תכניות ושיטות עבודה (תרומות שוות כסף, יוזמות התנדבותיות, העברת ידע, שותפויות ופיתוח מוצרים), אשר מקדמות גישה לאורחות חיים בריאים; המניעה של מחלות כרוניות; גישה למזון בריא, מזין ובר השגה; וכן רווחה משופרת עבור קהילות נזקקות.
  • UN Global Compact- Oxfam Poverty Footprint, PF-16.5: i) אחוז משוער של בתי אב כפריים העוסקים בחקלאות (שבראשם גברים/נשים) בעלי גישה מתמשכת לאדמה, לרבות קרקעות שיתופיות כאשר רלוונטי ii) המגמה בשנים האחרונות (עליה, ירידה, יציבות) iii) הנתח המשוערך של חקלאים קטנים (smallholders) (m/w) בשרשרת הערך שהבטיחה קניין חוקי על הקרקע.

לכלי ניהול עולמיים נוספים אנא ראו באתר העולמי: /https://sdgcompass.org/business-indicators

מתודולוגיות ניהול ישראליות

(יושלם בקרוב)

מקרי בוחן

הדוגמאות שלהלן אינן כוללות וחלקן עשויות להיות רלוונטיות יותר לענפים מסוימים מאשר לאחרים.

 

  • תמיכה, קידום והמחשה של החיוניות המתמשכת של חקלאות בקנה מידה קטן, סיוע לקהילות הצומחות על-ידי פיתוח שותפויות עם קואופרטיבים וארגונים יצרניים התומכים בחקלאים קטנים רבים. עבור עסקים גדולים יותר, גיבוש קשרי גומלין עסקיים ארוכי טווח, אשר תומכים ביצרנים הפועלים בקנה מידה קטן.
  • השקעה בטכנולוגיה חקלאית בת קיימא, הגברת שיתוף הפעולה עם מוסדות אקדמיים ומדעיים.
  • הפגנת תמיכה בגיוון גנטי של זרעים, צמחים ובעלי חיים ודיווח אודות תרומת החברה לגיוון הביולוגי.
  • טיפוח של שיתוף ידע, ניסיון ונתונים בין עסקים וגורמים נוספים, במטרה לתרום לפלטפורמות גלובליות של נתונים, אשר מאפשרות איסוף ושיתוף של מידע חקלאי ונתונים סטטיסטיים בקרב כלל הגורמים הפועלים לאורך שרשרת הערך החקלאית, לרבות החקלאים.
  • התנהלות לפי הסטנדרטים הגבוהים ביותר של קיימות בכל שיטות המיקור, קידום יכולת המעקב אחר סחורות והפגנת שקיפות לאורך שרשרת האספקה החקלאית.

בשיתוף

בתמיכת

בתמיכת

בשיתוף

המרכז האקדמי למשפט ועסקים

רח׳  בן גוריון 26 רמת גן

www.clb.ac.il

03-6000800 , (שלוחה 181)

אתר אינטרנט

המכון לאחריות תאגידית

www.csri.org.il

ליעד אורתר

ראש המכון

liad.ortar@gmail.com

לפרטים נוספים