יעד מספר 1:

מיגור העוני

יעד מספר 1:

מיגור העוני

מטרות ומדדי ביצוע

1.1   עד שנת 2030, מיגור עוני קיצוני עבור כל האנשים בכל מקום, כיום נמדד לפי אנשים החיים על פחות מ-1.25$ ליום.

1.1.1 אחוז מהאוכלוסייה המצוי מתחת לרף העוני הבינלאומי בחלוקה עפ"י מגדר, גיל, מצב תעסוקתי ושייכות גיאוגרפית (עירוני / כפרי). 

1.2   עד שנת 2030, הפחתה לפחות בחצי של האחוז היחסי של גברים, נשים וילדים בכל הגילאים החיים בעוני על כל היבטיו בהתאם להגדרות לאומיות.

1.2.1 האחוז באוכלוסייה החיה מתחת לרף העוני הלאומי בחלוקה עפ"י מגזר וגיל.

1.2.2 האחוז באוכלוסייה בחלוקה עפ"י גברים, נשים וילדים מכל הגילאים החיים בעוני בכל צורותיו בהתאם להגדרות לאומיות.  

1.3   הטמעת מערכות לאומיות חברתיות מתאימות המגינות ומעניקות אמצעים לכל, ובכלל זה השכבה הנמוכה ביותר, ועד לשנת 2030 להצליח לכסות באופן משמעותי את אוכלוסיית העניים והחלשים.

1.3.1  שיעור מכלל האוכלוסייה באחוזים המכוסים על ידי תוכניות ביטוח לאומי (*המבטיחות קצבאות זקנה, ביטוח סוציאלי וביטוח בריאות)     בחלוקה ראשונית לפי מין, ובחלוקה משנית לפי ילדים, מובטלים, אנשים מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות, נשים הרות, ילודים, נפגעים בתאונות     עבודה, עניים/מקרי סעד ונזקקים.

1.4   עד שנת 2030, להבטיח כי כל הגברים והנשים, ובמיוחד העניים והחלשים, הם בעלי זכויות שוות למשאבים כלכליים, כמו גם גישה לשירותים בסיסיים, בעלות ושליטה על אדמה וסוג אחר של רכוש, נחלה, משאבי טבע, טכנולוגיות חדשות מתאימות ושירותים כספיים, ובכלל זה מיקרו פיננסים.

1.4.1  שיעור מכלל האוכלוסייה באחוזים המתגוררים במשקי בית עם גישה לשירותים בסיסיים.

1.4.2  שיעור מכלל האוכלוסייה הבוגרת באחוזים עם זכויות קביעות בטוחות על אדמות, (א) עם תיעוד מוכר כחוק, ו (ב) הרואים את זכויותיהם במקרקעין כמובטחות, לפי מין וסוג קביעות.

1.5   עד שנת 2030, לבנות את יכולת ההתאוששות של העניים והחלשים והפחתת החשיפה שלהם והפגיעות שלהם כתוצאה מאירועי הקשורים ממצבי קיצון של מזג האוויר ואסונות או אירועים כלכליים, חברתיים וסביבתיים אחרים.

1.5.1  מספר מקרי המוות, נעדרים ואנשים שנפגעו ישירות מאסונות, לכל 100,000 תושבים.

1.5.2  הפסד כלכלי ישיר המיוחס לאסונות, ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג).

1.5.3 מספר המדינות המאמצות ומיישמות אסטרטגיות לאומיות להפחתת סיכונים כתוצאה מאסונות, בהתאם למסגרת להפחתת סיכונים כתוצאה מאסונות 2015-2030 (Sendai Framework).

1.5.4  שיעור מכלל גופי השלטון המקומי באחוזים המאמצים ומיישמים אסטרטגיות מקומיות להפחתת סיכונים, בהתאם לאסטרטגיות לאומיות להפחתת סיכונים כתוצאה מאסונות.

1.6   יצירת תכנית מסגרת חזקה ברמה הלאומית, האזורית והבינלאומית, בהתבסס על אסטרטגיות פיתוח שהן בעד העניים ורגישות למגדר, לתמוך בהאצת ההשקעות בפעילות למיגור העוני.

המגזר העסקי נרתם לעשייה

על אף ההתקדמות תחת מטרות ה-SDG, כ-17% מאוכלוסיית העולם – למעלה ממיליארד אנשים – עדיין חיים מסכום של 1.25$ ליום או פחות מכך. לאורך העשור האחרון, שווקים במדינות מתפתחות התרחבו באופן משמעותי, וסכומי הכסף העוברים מהמגזר הפרטי למדינות אלה מגמד את אלה של הסיוע הזר, ובכך הופך את המגזר הפרטי לאחת ההשפעות המרכזיות על העוני הגלובאלי. קבוצות מסוימות מיוצגות באופן שאינו פרופורציונאלי בעוני, והן מתמודדות עם אילוצים נוספים – כגון גישה מעטה למשאבים ושווקים יצרניים – בבואם לצאת מהעוני. קבוצות אלה כוללות נשים, אנשים בעלי לקויות, ילדים וילידים. עסקים צריכים להבטיח שהם עומדים במחויבות שלהם לכבד זכויות אדם, ובכלל זה את הזכויות של קבוצות אלה. לעסקים ניתנת גם ההזדמנות לקחת צעדים אקטיביים על מנת להתמודד עם האילוצים שהקבוצות הללו מתמודדות איתם, למשל באמצעות מודלים עסקיים כוללניים, מוצרים ו/או שירותים חדשניים אשר משרתים טוב יותר את הצרכים של קבוצות אלה, ובאמצעות מינוף את זווית הראייה הייחודית שיש לקבוצות אלה כצרכנים, עובדים, ספקים ומפיצים בשרשרת הערך, וכחברי קהילה.

מעבר להכנסה, עסקים יכולים להשפיע על היבטים אחרים של עוני, כמו הזדמנויות ויכולות מועטות. ממדים קשורים אלה כוללים חוסר ביטחון במזון/תזונה, היעדר גישה לשירותים בסיסיים ברמה איכותית כגון שירותי בריאות, חינוך ותברואה, והעצמה דלה וחוסר בביטחון אישי. חלק מממדים אלה, במיוחד עבור העניים, קשורים באופן ישיר לסביבה – לדוגמא בריאות מושפעת באופן ישיר בשל ירידה באיכות הסביבה בדרכים שהעני עשוי למצוא כי קשה לו להתמודד איתן באופן אישי. ממדים רבים אלה של עוני – כאשר נמדדים באופן הולם – מהווים תמונה מלאה יותר מאשר האופן בו הם ניתנים על פי אינדיקטור של הכנסה בלבד. תפקיד העסקים בביעור העוני צריך להתייחס גם לתנאי המסגרת של עוני, לדוגמא באמצעות התקשרות בדיאלוג למדיניות לאספקת טובין ושירותים בסיסיים במקומות בו הם פועלים.

מתודולוגיות ניהול עולמיות
  • UN Global Compact – Oxfam Poverty Footprint, PF-1.2: שכר ממוצע של עובדים (הנתונים מחולקים לפי מין, סוג הסכם ההעסקה, לדוגמא קבוע, לפי פרויקט או לפי תעריף קבוע, וידווח לגבי השונות בין עונת השיא לעונה החלשה עבור עובדים זמניים)
  • UN Global Compact – Oxfam Poverty Footprint, PF-1.2: האם מעסיקים גדולים לאורך שרשרת הערך והמערכת הרחבה של החברה מנהלים משא ומתן על השכר וההטבות באמצעות הסכמים קיבוציים?
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח בנושאי קיימות, GRI 203: דיווח על האמצעים שננקטים לפיתוח ושיפור הידע הקולקטיבי של גוף הממשל הגבוה ביותר בנושאי כלכלה, סביבה ונושאים חברתיים.
  • (GRI (SRS הנחיות לדיווח בנושאי קיימות, GRI 103, הנחיות לנהלי רכש: תיאור הנהלים והנוהגים הקיימים לקידום הכלכלה בבחירת ספקים.
  • Access to Medicine Index, D.III.2: האם החברה לקחה בחשבון את היכולת של הנזקקים לעמוד בתשלום כאשר קיבלה החלטות לגבי התמחור של מוצרים רלוונטיים המיועדים לאוכלוסייה הענייה ביותר במדינה הרלוונטית?

לכלי ניהול עולמיים נוספים אנא ראו באתר העולמי: /https://sdgcompass.org/business-indicators

מתודולוגיות ניהול ישראליות

שאלון מעלה – שאלה 62

אילו פעילויות ממוקדות עשתה החברה כדי לגייס ולתמוך בקליטת עובדים מאוכלוסיות בתת תעסוקה:

א.   הוגדרו תפקיד ואחריות של רפרנט / אחראי גיוון בצוות משאבי אנוש או ביחידה אחרת
ב.   מתבצעות הדרכות למנהלים ועובדים בנושא גיוון וסביבת עבודה רב תרבותית
ג.   לוח החגים והחופשות מתייחס לחגים והמועדים של בני דתות שונות
ד.   מתקיימים קשרי עבודה עם ארגונים עסקיים או לא למטרות רווח המתמחים בגיוס והשמה של עובדים מאוכלוסיות בתת תעסוקה
ה.   קיימת התייחסות למחויבות החברה לנושא בפרסומי החברה
ו.   נערכו התאמות בתהליך המיון, הקליטה והשילוב לרבות מבחני המיון
ז.   מתקיימים שיתופי פעולה עם גופי הכשרה אקדמאיים ואחרים המתמחים בתחום.

לשאלון מעלה המלא: שאלון מעלה 2017

המדריך לפיתוח בר-קיימא בחברות ממשלתיות

למדדים לפיתוח בר-קיימא: נספח ג' במדריך לפיתוח בר קיימא

מקרי בוחן

הדוגמאות להלן אינן ממצות ואחדות עשויות להיות יותר רלוונטיות עבור תעשיות מסוימות לעומת תעשיות אחרות

 

  • פיתוח מוצרים ושירותים המתאימים ללקוחות עניים (למשל שירותי העברות כספים ניידים ללקוחות חסרי חשבון בנק).
  • שיפור הגישה לטובין ושירותים בסיסיים עבור אנשים החיים בעוני (למשל באמצעות עסקי הליבה, דיאלוג מדיניות, השקעות חברתיות).
  • גיוס, אימון והעסקת חברי קהילה מקומיים, ובכללם אלה החיים בעוני, ושילובם בשרשרת הערך שלך (כיצרנים, ספקים, מפיצים ומוכרים).
  • השקעה בפעילויות עסקיות המונעות על ידי הצורך בביעור העוני (למשל קביעת מדיניות שכר מחייה)
  • שותפויות עם רשתות חברות אזרחיות על מנת להעניק חינוך ואימוני מיומנות יזמית.

בשיתוף

בתמיכת

בתמיכת

בשיתוף

המרכז האקדמי למשפט ועסקים

רח׳  בן גוריון 26 רמת גן

www.clb.ac.il

03-6000800 , (שלוחה 181)

אתר אינטרנט

המכון לאחריות תאגידית

www.csri.org.il

ליעד אורתר

ראש המכון

liad.ortar@gmail.com

לפרטים נוספים